מפגשים
             מרכז לרפואה משלבת
 

 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



מונה:

שיתוף
FacebookTwitter

דף הבית >> תגר בנימין >> מידע בנושאי בריאות ורפואה סינית >> נושאים בבריאות האישה >> הריון ולידה >> הפלות >> הפלות ספונטניות
 

מונחי יסוד
הפלה ספונטנית היא סיבוך ההריון הנפוץ ביותר, ומוגדרת כסיום ההריון ואיבוד העובר לפני השלמת 20 שבועות של ההריון. בהפלה ספונטנית יש יציאה של חלק או כל תוצרי ההריון, עם או ללא עובר ששוקל פחות מ-500 גרם.
ישנם מספר מונחים הקשורים להפלות - בסיכון להפלה (Threatened abortion) יש דימום ממקור תוך רחמי, לפני תום שבוע 20, עם או ללא התכווצויות של הרחם, ללא הרחבה של צוואר הרחם וללא יציאה של תוצרי ההריון. הפלה מלאה (Complete) היא יציאה של כל תוצרי ההריון, לעומת הפלה לא-מלאה (Incomplete) שהיא יציאה של חלק מתוצרי ההריון, לפני תום שבוע 20 להריון. הפלה בלתי-נמנעת (Inevitable) היא מצב בו יש דימום ממקור תוך-רחמי לפני תום שבוע 20 להריון, עם הרחבה של צוואר הרחם, ללא יציאה של תוצרי ההריון. בהפלה שלא זוהתה (Missed) העובר מת ברחם, אך תוצרי ההריון נותרו ברחם. הפלה ספטית (Septic) היא הפלה בה יש זיהום של הרחם ולעתים גם חלק מהמבנים הסמוכים לו.
שכיחות
כ-15% מההריונות שזוהו קלינית וכ-60% מההריונות שזוהו על-פי בדיקות מעבדה מסתיימים בהפלה ספונטנית. כ-80% מההפלות הספונטניות מתרחשות לפני שבוע 12 להריון.
שכיחות ההפלות מושפעת מגיל האם, מחלותיה, ממספר ההריונות המלאים, ממספר ההפלות הספונטניות, ממספר הלידות של עובר מת וממספר הלידות עם ילוד הסובל מפגמים מולדים או הפרעות גנטיות ידועות.
גורמים
הפרעה גנטית כרומוזומלית ניתן למצוא בכ-50% מההפלות הספונטניות המתרחשות בטרימסטר הראשון, בכ-20-30% מאלו המתרחשות בטרימסטר השני ובכ-5-10% מההפלות המתרחשות בטרימסטר השלישי. גורמים נוספים להפלות ספונטניות הם זיהומים, פגמים מבניים (בעיקר ברחם ובצוואר הרחם), גורמים הקשורים למערכת החיסון, תת-תזונה קשה, תרופות ורעלים אחרים (למשל, כימותרפיה, אלכוהול, ניקוטין), טראומה ומחלות של האם (כמו פעילות יתר של בלוטת התריס, סוכרת בלתי-נשלטת, יתר-לחץ דם, מחלה כלייתית, לופוס). באחוז ניכר של ההפלות הגורם אינו ידוע.
התמונה הקלינית
סיכון להפלה בא לידי ביטוי בדימום ממקור רחמי, ללא הרחבה של צוואר הרחם. הדימום יכול להיות מלווה בהתכווצויות של הרחם. הפלה בלתי-נמנעת באה לידי ביטוי בכאב בטן או גב, דימום ממקור רחמי וצוואר רחם פתוח. בהפלה לא-מלאה יש יציאה של חלק מתוצרי ההריון. לפני 10 שבועות הריון, לרוב העובר והשלייה יוצאים יחדיו. לאחר 10 שבועות הם לעתים יוצאים לחוד, כשחלקים מהם עלולים להישאר בתוך הרחם. מצב זה מלווה לרוב בכאבים עוויתיים/התכווצויות ודימום מתמשך ולעתים חזק מהנרתיק. בהפלה מלאה יש יציאה של כל תוצרי ההריון. לרוב הכאב פוסק לאחר מעבר התוצרים את צוואר הרחם, לעתים נמשך דימום קל גם לאחר מכן, למשך זמן קצר. הפלה שלא-זוהתה (Missed) משמעה מוות של העובר ברחם, ללא יציאה של תוצרי ההריון. לא ברור מדוע תכולת הרחם אינה נפלטת החוצה. הריון ללא עובר (Blighted ovum) הוא הריון הכולל את שק ההריון בלבד, עם או ללא שק החלמון, מבלי שהתפתח עובר.
ממצאי מעבדה
ספירת דם – לאחר דימום משמעותי ניתן לראות אנמיה. לעתים יש עלייה בספירה הלבנה ובשקיעת הדם, גם ללא זיהום.
מדדי הריון – ירידה או רמה לא תקינה של hCG מעידות על בעיה בהריון: הריון ללא עובר, הפלה ספונטנית או הריון חוץ-רחמי.
בדיקת סונר
באמצעות בדיקת סונר ניתן לתעד הריון תוך-רחמי החל משבוע 4-5. דופק של העובר ניתן לראות בעוברים שאורכם גדול מ-5 מ"מ או החל משבוע 5-6 להריון. הבדיקה שימושית על-מנת להעריך את מצב ההריון. הסיכון להפלה הולך ופוחת ככל שמתקדם ההריון. כאשר רואים בסונר עובר חי בשבוע 6 ומטה, הסיכון להפלה הוא 15-30%. הסיכון פוחת ל-5-10% בשבועות 7-9 ולפחות מ-5% לאחר 9 שבועות הריון.
התסמינים של הריון חוץ-רחמי דומים לתסמינים של הפלה – דימום לא-תקין וכאבים בבטן או באגן. לא תמיד ניתן לראות את תוצרי ההריון בבדיקת סונר. עם זאת, במידה ורואים הריון תוך-רחמי הסיכוי להריון חוץ-רחמי במקביל הוא נמוך ביותר (1:15000 עד 1:40000).
סיבוכים
דימום קשה או מתמשך במהלך או לאחר הפלה עלול להיות מסכן חיים. ככל שגיל ההריון מתקדם יותר, כך גדל הסיכון לדימום משמעותי יותר. ספסיס מתפתח לרוב לאחר הפלה שנגרמה על-ידי האם או גורם לא-רפואי אחר. סיבוכים אחרים הם זיהום, הידבקויות בתוך הרחם ואי-פריון. ביצוע גרידה עלול לגרום להתנקבות של הרחם, וכן לפגיעה במעי או בשלפוחית השתן, דימום, זיהום והיווצרות פיסטולה.
ב-20% מההריונות מרובי העוברים יש אובדן וספיגה של אחד העוברים והמשך התפתחות של האחר. תהליך זה עלול להיות מלווה בדימום נרתיקי ובהתכווצויות.
חשוב לזכור, שלהפלה עלולה להיות השפעה נפשית משמעותית על האם או על בן-זוגה.
מניעה
ניתן למנוע חלק מההפלות על-ידי מעקב גינקולוגי מוקדם, טיפול מתאים למחלות מהן סובלת האם, כגון סוכרת או יתר לחץ-דם, ונטרול גורמים חיצוניים שעלולים לפגוע בהריון, כגון זיהומים.
טיפול
במקרים של סיכון להפלה נהוג להמליץ על מנוחה והימנעות מקיום יחסי מין. יש לציין, כי המלצות אלו אינן מעוגנות במחקרים מדעיים. במקרים בהם הדימום ו/או ההתכווצויות חולפות, הסיכוי להצלחת ההריון טובים.
במקרים של הפלה בלתי-נמנעת או הפלה לא-מלאה ניתן לשקול פינוי הרחם באופן פולשני. דימום משמעותי או תוצרים שנותרו ברחם מצריכים לעתים גרידה (D&C), אולם במקרים בהם הדימום מזערי ניתן לשקול השגחה עד לפינוי ספונטני. חשוב לקבוע סוג דם ולבצע בדיקות הצלבה למקרים בהם יידרש עירוי דם. הסיכון לאם נמוך ביותר במקרים בהם תוצרי הרחם יוצאים בשלמותם ובמהירות.
חשוב להשגיח אחר נשים שעברו הפלה מלאה, וזאת במטרה לזהות מוקדם דימום נוסף. יש לערוך בדיקות לתוצרי ההריון. הסיכון לנשים שעברו הפלה מלאה הוא נמוך ביותר.
הפלה המתרחשת לאחר הטרימסטר הראשון מצריכה, לעתים, אשפוז. ניתן לטפל בתרופות המגבירות את התכווצות הרחם, על-מנת לצמצם את איבוד הדם ולסייע בהוצאת שיירי ההריון. גם כאן, במקרים של דימום משמעותי ומתמשך או במקרים בהם נותרים שיירים ברחם, נדרשת לעתים גרידה.
 
** מידע זה מתבסס על: Decherney AH, et al. Current Diagnosis & Treatment - Obstetrics & Gynecology, 10th Ed. McGraw-Hill

כל הזכויות על כל התכנים באתר שמורות לקליניקת 'מפגשים'. אין להעתיק או לעשות כל שימוש בתכנים המצויים באתר מבלי לקבל אישור מראש!

Add to Favorites  |  Make Us Your Home Page  |  Site Map  |  Contact Us [Top]
לייבסיטי - בניית אתרים