מפגשים
             מרכז לרפואה משלבת
 

 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



מונה:

שיתוף
FacebookTwitter

 

כללי
גיל המעבר (climacteric) הוא התקופה בחיי האישה שבה היא הופכת מפוריה ללא-פוריה. הוסת האחרונה של האישה נקראת 'מנופאוזה' (Menopause). התקופה במהלך גיל המעבר שבה הופך המחזור החודשי לא-סדיר נקראת 'פרי-מנופאוזה' (Perimenopause; סביב = Peri). התקופה שלאחר הוסת האחרונה נקראת 'פוסט-מנופאוזה' (Postmenopause; לאחר = Post).
תקופת גיל המעבר מתבטאת בשינויים הורמונליים, אשר גורמים להופעת תסמינים אשר נקראים 'תסמיני גיל המעבר'. עיתוי הופעת התסמינים ותקופת המשכותם משתנים מאישה לאישה. גיל הפסקת הוסת הממוצע הוא 50-51 שנים. יש עדויות לכך שעישון קשור להפסקת וסת בגיל מוקדם. עד כה לא נמצא קשר בין גיל הפסקת הוסת לבין גורמים אחרים, כמו גיל הוסת הראשונה, נישואין, לידות, גובה, משקל ושימוש ממושך בגלולות.
התקופה שלפני הפסקת הוסת
במהלך שנות הפריון המחזור החודשי מתקצר בהדרגה, וזאת כתוצאה מהתקצרות השלב הפוליקולרי. משך השלב הלוטאלי אינו משתנה. מבחינה הורמונלית, רמות האסטרדיול וה-FSH נמוכות יותר בתקופה זו. רמת הפרוגסטרון וה-LH נותרות ללא שינוי. הירידה ברמת ה-FSH מוסברת, בין השאר, בירידה בהפרשת ההורמון אינהיבין (inhibin) מן הזקיקים אשר כמותם פוחתת
בתקופה שלפני הפסקת הוסת המחזור החודשי הופך לא-סדיר. משך המחזור משתנה משמעותית בין אישה לאישה. בנשים אצלן מפסיק המחזור בגיל צעיר, התקופה של מחזורים לא סדירים היא קצרה יחסית. בנשים אצלן מפסיק המחזור בגיל מאוחר יותר יש עלייה כוללת במשכו הממוצע של המחזור.
הדימומים הלא-סדירים במהלך תקופת המעבר משקפים הבשלה לא-סדירה של זקיקים בשחלות. יכולת זקיקים אלו להפריש הורמונים יורדת, ושונה בין זקיק לזקיק. 
הפסקת הוסת
הפסקת הוסת יכולה להיות פיזיולוגית או מלאכותית. בהפסקת וסת פיזיולוגית מתרחשים שני תהליכים: (1) ירידה בכמות הביציות (2) ירידה בתגובת הביציות הנותרות לגונדוטרופינים.
מנופאוזה מוקדמת (premature menopause) או כשל שחלתי מוקדם (premature ovarian failure) הם מצבים בהם מפסיקה הוסת באופן ספונטני ומופיעים תסמיני וסימני גיל המעבר לפני גיל 40. הסיבות לכשל שחלתי מוקדם אינן ידועות. תהליכי מחלה שונים, בעיקר זיהומים קשים או גידולים של מערכת הרבייה, עלולים לעתים לפגוע במבנה השחלות בצורה קשה אשר מקדימה את הופעת הוסת האחרונה. הופעה מוקדמת של הוסת האחרונה יכולה להיגרם גם בגלל חשיפת יתר לקרינה, תרופות כימותרפיות וניתוחים אשר פוגעים בזרימת הדם לשחלות. לעתים יש קשר בין וסת אחרונה מוקדמת לבין הפרעות אנדוקריניות או כרומוזומליות.
הפסקת וסת מלאכותית נגרמת כתוצאה מכריתה של השחלות או טיפול בקרינה לשחלות. ברוב המקרים מדובר בכריתה של השחלות לאחר פגיעה שנגרמה כתוצאה מזיהום או גידול בחלל הבטן. לעתים כורתים את השחלות כחלק מניתוח לכריתת רחם או כדי למנוע סרטן בשחלות בנשים המצויות בסיכון גבוה לכך.
שינויים הורמונליים הקשורים בהפסקת הוסת
לאחר הפסקת הוסת, בגלל הפסקת פעילות הזקיקים בשחלות יש שינויים משמעותיים בהפרשת האנדרוגנים, אסטרוגנים, פרוגסטרון וגונדוטרופינים. אנדרוגנים - בנשים פוריות האנדרוגן העיקרי המיוצר בשחלות הוא אנדרוסטנדיון (androstenedione). בשנה שלאחר הפסקת הוסת רמת ההורמון נותרת קבועה, ולאחר מכן יורדת ב-50%. רמת הטסטוסטרון, יורדת מעט לאחר הפסקת הוסת. רמת הורמוני בלוטת יותרת הכלייה DHEA ו-DHEAS יורדת ב-60% ו-80% (בהתאמה) עם העלייה בגיל, אך לא ברור האם יש לכך קשר להפסקת הוסת או לתהליך ההזדקנות עצמו. אסטרוגנים - גם רמת האסטרוגנים יורדת לאחר הפסקת הוסת, בעיקר רמת האסטרדיול. הירידה מתרחשת עד שנה אחרי הוסת האחרונה. פרוגסטרון - בנשים לאחר הפסקת הוסת רמת הפרוגסטרון היא כ-30% מרמתו בנשים בגיל הפריון. המקור העיקרי להפרשת פרוגסטרון בנשים בגיל הפריון הינו הגופיף הצהוב. לאחר הפסקת הוסת לא מתרחש ביוץ ורמות הפרוגסטרון נשארות נמוכות. גונדוטרופינים - רמות הגונדוטרופינים עולות לאחר הפסקת הוסת, כאשר FSH עולה יותר מ-LH. עלייה זו נגרמת מאחר ואין איזון שלילי של אסטרוגן. מדידה של רמות ה-FSH, LH ואסטרדיול עשויה לסייע באבחון הפסקת הוסת. רמת אסטרדיול מתחת pg/ml 20 ועלייה ברמות ה-FSH וה-LH מציינות הפסקה של תפקוד השחלות.
שינויים גופניים הקשורים בהפסקת הוסת
איברי הרבייה – האסטרוגן הינו המרכיב המרכזי המשפיע על התפתחות מערכת הרבייה באישה. לאחר הפסקת הוסת, הירידה ברמת האסטרוגן גורמת אצל רוב הנשים לאטרופיה (דלדול עקב התנוונות תאים) של תאי האפיתל בדפנות הנרתיק וצוואר הרחם. צוואר הרחם קטן, יש ירידה בהפרשת הריר של צוואר הרחם, וכתוצאה מכך נגרם יובש בנרתיק וכאבים בקיום יחסי מין. ברחם יש אטרופיה של הדופן השרירית ושל הרירית. כתוצאה מאטרופיה זו, יש הקטנה של נגעים שונים, כמו שרירנים (מיומות) ברחם, אדנומיוזיס (חדירה של רירית הרחם לתוך שריר הרחם) ואנדומטריוזיס. זוהי הסיבה בגללה פעמים רבות נעלמים התסמינים של הפרעות אלו. גם החצוצרות והשחלות קטנות לאחר הפסקת הוסת. שרירי האגן הופכים רפויים יותר, מה שעלול לגרום לצניחה של איברי אגן.
מערכת השתן – ירידה ברמת האסטרוגן עלולה לגרום לאטרופיה של תאי האפיתל בדפנות שלפוחית השתן והשופכה. אטרופיה זו עלולה לגרום לדחיפות, תכיפות וכאב במתן שתן, בריחת שתן ודלקות חוזרות.
שדיים – הירידה ברמת האסטרוגן לאחר הפסקת הוסת עלולה לגרום להקטנת השדיים, להפחתה ברגישות השדיים ולהיעלמותן של ציסטות.


המידע מבוסס על: Decherney AH, et al. Current Diagnosis & Treatment - Obstetrics & Gynecology, 10th Ed. McGraw-Hill

כל הזכויות על כל התכנים באתר שמורות לקליניקת 'מפגשים'. אין להעתיק או לעשות כל שימוש בתכנים המצויים באתר מבלי לקבל אישור מראש!

Add to Favorites  |  Make Us Your Home Page  |  Site Map  |  Contact Us [Top]
לייבסיטי - בניית אתרים