מפגשים
             מרכז לרפואה משלבת
 

 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



מונה:

שיתוף
FacebookTwitter

דף הבית >> תגר בנימין >> מידע בנושאי בריאות ורפואה סינית >> נושאים בבריאות האישה >> הריון ולידה >> בעיות בריאותיות בהריון >> בעיות הקשורות בכליות ודרכי השתן
 

חיידקים בשתן ללא תסמינים (Asymptomatic Bacteriuria)
השכיחות של חיידקים בדרכי השתן ללא הופעת תסמינים ספציפיים בהריון זהה לשכיחותה בנשים שאינן בהריון – 2-10% בממוצע. נשים הסובלות ממחלה חרמשית (Sickle Cell) או מסוכרת ונשים שעברו השתלת כלייה מצויות בסיכון גבוה יותר לסבול מהבעיה. גורמי סיכון נוספים הם מעמד כלכלי-חברתי נמוך, לידות קודמות, עלייה בגיל וקיום יחסי מין.
כ-2% מהנשים בהריון עם תרבית שתן שלילית (ללא צמיחה של חיידקים) יפתחו זיהום של שלפוחית השתן עם תסמינים אופייניים, או דלקת של הכליה ואגן הכליה.
מנגד, כאשר תרבית השתן חיובית בהריון, גם ללא תסמינים של זיהום או דלקת, ללא טיפול מתאים, עד 40% מהנשים יפתחו תסמינים של זיהום בדרכי השתן (UTI), וכ-25-30% מהן יפתחו דלקת חריפה של הכליה ואגן הכליה (Pyelonephritis). לאחר טיפול השכיחות של דלקת זו יורדת לכ-10%. נמצא קשר בין הימצאותם של חיידקים בדרכי השתן ללא תסמינים לבין לידה מוקדמת, תמותת עוברים וקדם רעלת הריון (Pre-eclampsia). האבחנה של חיידקים בשתן ללא תסמינים נקבעת כאשר יש צמיחה של יותר מ-100,000 חיידקים במיליליטר שתן. החיידק הנפוץ ביותר בבעיה זו הוא E.coli (80% מהמקרים).
דלקת חדה (אקוטית) של שלפוחית השתן (Acute Cystitis)
כ-1% מהנשים בהריון סובלות מדלקת בשלפוחית השתן. גם כאן, החיידק השכיח הוא E.coli. התסמינים האופיינים במצב זה הם תכיפות ודחיפות במתן שתן, צריבה במתן שתן ואי-נוחות בבטן התחתונה. לרוב השתן עכור, עם ריח חריף, ויש לבצע תרבית שתן על-מנת לאשר את האבחנה ולהתאים טיפול אנטיביוטי. הטיפול זהה לטיפול בחיידקים בשתן ללא תסמינים.
דלקת חריפה של הכליה ואגן הכליה (Acute Pyelonephritis)
דלקת זו מופיעה ב-1-2% מהנשים בהריון, לעתים קרובות בנשים שאובחנו קודם לכן עם חיידקים בשתן ללא תסמינים. דלקת זו כרוכה בסיכונים לאם ולעובר, ומהווה את אחת הסיבות השכיחות לאשפוזים במהלך ההריון.
הביטויים הנפוצים של דלקת חריפה של הכליה ואגן הכליה הם חום, צמרמורות, כאבים במותן, בחילות והקאות, כאבי ראש, תכיפות במתן שתן וצריבה או כאב במתן שתן. בבדיקת שתן ניתן לראות שתן מוגלתי עם חיידקים בכמות גדולה וכדוריות דם לבנות. יש לאשר את האבחנה באמצעות תרבית שתן.
המחלה עלולה להיות סוערת, ולבוא לידי ביטוי גם בזיהום חיידקי בדם, שוק זיהומי, אי-ספיקת כליות, אנמיה, ספירת דם לבנה גבוהה, ספירת טסיות נמוכה ותוצרי פירוק פיברין. מקרים קשים עלולים להסתבך ללידה מוקדמת או תמותת עובר. גורמי סיכון למחלה חוזרת או חמורה הם דלקת חריפה של הכליה בעבר, פגמים מבניים בדרכי השתן ואבנים בדרכי השתן. לעתים יכולים להופעי גם תסמינים נשימתיים, החל משיעול קל ותסנינים עדינים בצילום חזה ועד אי-ספיקה נשימתית קשה. ההשפעות על היילוד הן פגות ומשקל נמוך לגיל-הריון.
אבחון, מעקב וטיפול
בשלב המוקדם של ההריון רצוי לבצע בדיקת שתן הכוללת תרבית. בכל בדיקת ביקורת במהלך ההריון רצוי לבצע בדיקת השתן באמצעות מקלון (Stick). ממצאים של חלבון בשתן מצדיקים ביצוע של בדיקת שתן במעבדה, כולל תרבית חוזרת. נשים בהריון עם מחלה חרמשית צריכות לבצע בדיקת שתן עם תרבית ובדיקת רגישות חיידקים כל 4 שבועות. אחת ההמלצות הן ביצוע תרבית שתן לכל הנשים בהריון בשבוע 12-16.
מומלץ לנשים בהריון לשתות הרבה ולתת שתן בתכיפות. הטיפול האנטיביוטי הראשוני הוא אמפירי, כלומר זה היעיל כנגד החיידק השכיח ביותר – E.coli. משך הטיפול הנפוץ הוא 14 יום. טיפול כזה אמור לטפל ביעילות ב-65% מהמקרים של חיידקים בשתן ללא תסמינים. רצוי לחזור על תרבית שתן 1-2 שבועות לאחר סיום הטיפול, ולאחר מכן פעם בחודש עד הלידה. השכיחות של זיהומים חוזרים היא 30% לאחר טיפול ראשון ו-15% אצל נשים שטופלו פעמיים או שלא הגיבו לטיפול הראשוני.
הטיפול הראשוני בדלקת חריפה של הכליה ואגן הכליה צריך להינתן באשפוז. האנטיביוטיקה ניתנת בתחילה במתן תוך-ורידי, בשילוב עם נוזלים לטיפול בהתייבשות אפשרית. לאחר קבלת תוצאות תרבית השתן יש להתאים את הטיפול האנטיביוטי על-פי רגישות החיידק המזהם. לאחר ירידת החום למשך 48 שעות ניתן לעבור לטיפול אנטיביוטי דרך הפה.
במקרים בהם אין תגובה לטיפול האנטיביוטי, גם לאחר שהותאם לחיידק שהתגלה בתרבית השתן, יש סבירות גבוהה יותר לאבנים או לפגם מבני בדרכי השתן. במקרים כאלו נדרש בירור נוסף, הכולל בדיקת סונר (אולטרא-סאונד) ולעתים גם בדיקות פולשניות.
מאחר והשכיחות של חיידקים בשתן לאחר דלקת בכליה ובאגן הכליה היא כמעט 30%, והשכיחות של דלקת חוזרת באותו הריון היא 10%, יש הממליצים ליטול אנטיביוטיקה באופן מניעתי יומיומי לכל אורך ההריון וגם בתקופה שלאחר הלידה, לעתים עד 6 שבועות. לחילופין, ניתן לבצע תרביות שתן מדי חודש.
חזרה של הזיהום מוגדרת כזיהום על-ידי אותו חיידק תוך פחות משבועיים מתום הטיפול האנטיביוטי. חזרה מציינת כישלון של הטיפול. זיהום חוזר מוגדר כזיהום על-ידי חיידק אחר, 3 שבועות ומעלה לאחר תום הטיפול.

** המידע מבוסס על: Decherney AH, et al. Current Diagnosis & Treatment - Obstetrics & Gynecology, 10th Ed. McGraw-Hill

כל הזכויות על כל התכנים באתר שמורות לקליניקת 'מפגשים'. אין להעתיק או לעשות כל שימוש בתכנים המצויים באתר מבלי לקבל אישור מראש!

Add to Favorites  |  Make Us Your Home Page  |  Site Map  |  Contact Us [Top]
לייבסיטי - בניית אתרים